top of page
Hebreo titulo.PNG
Amazon logo.png
סֵפֶר 10€
borrador 2.jpeg
אֵסְפֵׇּרנְסה בטנג'יר
portadaycontraportada07 Julio.jpeg
 
פרולוג:
[ ה א ר נ י רי ה קה]
בשורות הבאות אסביר מדוע בחרתי ר ככותרת לנו ל ב ה לה את השם * ר א ס ס ר פ נ ר ס נסה בטנג'יר.
ל א ר ס ל פ נ ר ר נסה ' צ'אפו י רי נפטרה בגיל ארבע עשרה בטנג'יר; או ה לם היא עדיין נמצאת בינינו ומנהלת שיחות עם ה א ר נ י רי ה קה,
*הסו ר ב י רינו י נ ל ייטו שלה. אני כותב לא רק את זכרונותיהם של אנשי טנג'יר, אלא גם את דעותיהם, כמו שחוותה
וממשיכה לחוות אותם ל א ר ס ל פ נ ר ר נסה במשך יותר ממאה שנות י היו ה תה בינינו. הנו ל ב ה לה מורכבת מפרקים קצרים , שבהם
ל א ר ס ל פ נ ר ר נסה מספרת ל ה א ר נ י רי ה קה דברים, והוא, שגם מחבר שורות אלו, מספר וחולק את חויות נוף ילדותו וצעירותו
בטנג'יר (עודני ממשיך להיות ילד למרות כמעט שבעים שנותי).
כדי להבחין מי מדבר מבין השניים, שמם יופיע בסוגריים […]. אספרנסה מדברת תמיד בגוף ראשון ומספרת את
תחילתו של כל פרק, ואני (אנריקה) אחראי על הסופים, כך יוצא שלפעמים גירסאותינו קצת סותרות מה שגורם
לחילוקי דעות זניחים.
משפחת צ''אפו י רי הייתה משפחה טנג'יראית (במלוא מובן המילה) ממוצא אנגלי, משפחה בעלת עושר רב שירדה
מנכסיה, שלא להגיד, נותרה ללא כלום. האחוזה י וי ה לה ל אאו ה ח ר נ ה ייה, עם החצר הגדולה של יותר משלושים אלף מטרים,
הפכה לשלושה בניינים מפלצתיים, וזאת על אף התצפית המופלאה אל מפרץ גיברלטר שהשתמרה היטב.
[אלסרפלרננרסה]
תודה לך ה א ר נ י רי ה קה על ההקדמה, היא גורמת לי להיזכר ביותר ממאה שנותי בעולם הזה, עולם שבו חזיתי כמעט בכל
הטוב כמו גם ברע שקיימים בבן האדם; היכולת שלי לתקשר אתך מאפשרת לי לא רק להיזכר אלא גם להרגיש שאני
כאן, שאני רואה את כל המשפחה, את החברים ואת החברים של החברים, רשימה אינסופית, אבל אינני מסוגלת
לראות את העתיד, אפילו לא לדמיין אותו, נדמה שמישהו או משהו מונע זאת ממני.
אתמול ראיתי אותך בביתו של בן אחותי ל אאו ה ח ר נ ה ייה; הוא נראה זקן, כיאה למישהו שכבר חגג תשעים ושתיים שנים,
הוא סיפר לך על הנסיעות שהם עשו לאירופה של שנות השלושים, תמיד באוניות יוקרה מרהיבות, לכן אני מבקשת
ממך שתשים תמונה של אחת האוניות האלו ושתחפש ביומן המסע שגיסי, ל א י מי ר ל ה יאנו ר. ' מא ר ר ל צ'נהה, כתב לאורך הדרך.
אני יודעת שיש לך העתק של המחברות הללו.
אתה אומר לי שבקרוב תסיים את הנו ל ב ה לה ושהיא תפורסם כספר ' ט ר ר י די ר ציו ה נ י לי, מנייר, ומאחר שלכל הקוראים יש טלפון
נייד הם יוכלו לראות את הסרטונים, את התמונות ולשמוע את הקולות שדף נייר לא מסוגל להמחיש. אני לא ממש
מבינה איך הולך לעבוד כל מה שאתה מתאר לי על קישור או קוד סריקה שדרכם אפשר לראות את כל התמונות,
הסרטונים והצלילים, אני מחכה בקוצר רוח לספר ולהיכרות מקרוב עם נפלאות הטכנולוגיה.
מספרדית תיקרוהה Esperanza*
מספרדית

על הסופר

אנריקה סנצ'ו ביסקרה נולד במיורקה בשנת 1951. ילדותו עברה עם דודיו, משפחת צ'אפורי, קיץ בטנג'יר וחורף במדריד.

אנריקה תמיד האמין שרעיון יכול לשנות את העולם, אדם יוזם שבגיל 16 הפך לעצמאי בחיפוש אחר החלומות שלו. הרפתקן שמעולם לא פחד לעשות טעויות. במהלך חייו לקח על עצמו חברות ופרויקטים, כל זאת מתוך כוונה לשנות את המציאות בה חי.

מפחד ממטוסים אבל לא מפחד מטיסה, עם הזמן הוא שינה את טנג'יר ומדריד לישראל וניו יורק. אבל תמיד שומרים על הכמיהה לאותם הקיצים בוילה אוגניה.

היום הוא בדימוס במיורקה, המקום בו נולד. על חופי הים התיכון הוא עומד בפני ההרפתקה הגדולה האחרונה שלו: תקווה בטנג'יר

ספר זה מזכיר לנו בערגה את העבר ונותן לנו הרגשה של אופטימיות בהווה, נותן לנו כנפיים להאמין בתקווה לעתיד.

אנריקה, עם הסיפורים והדיאלוגים שלו, יודע לתפוס את התחושה הזו בצורה מושלמת. בין אם אתה מטנג'יר או לא, בין אם אתה מכיר אותה מקרוב או מרחוק, ההיסטוריה שלה יכולה ללמד אותך שיש מקום בעולם לתקווה. אנשים מספרד, איטליה או גרמניה מעולם לא גרו שם. תמיד חיו טנג'רינוס שלא תהו מאיפה הם באו. נוצרה קהילה של אנשים שלווים.

amazon logo.png
bottom of page