על הסופר
אנריקה סנצ'ו ביסקרה נולד במיורקה בשנת 1951. ילדותו עברה עם דודיו, משפחת צ'אפורי, קיץ בטנג'יר וחורף במדריד.
אנריקה תמיד האמין שרעיון יכול לשנות את העולם, אדם יוזם שבגיל 16 הפך לעצמאי בחיפוש אחר החלומות שלו. הרפתקן שמעולם לא פחד לעשות טעויות. במהלך חייו לקח על עצמו חברות ופרויקטים, כל זאת מתוך כוונה לשנות את המציאות בה חי.
מפחד ממטוסים אבל לא מפחד מטיסה, עם הזמן הוא שינה את טנג'יר ומדריד לישראל וניו יורק. אבל תמיד שומרים על הכמיהה לאותם הקיצים בוילה אוגניה.
היום הוא בדימוס במיורקה, המקום בו נולד. על חופי הים התיכון הוא עומד בפני ההרפתקה הגדולה האחרונה שלו: תקווה בטנג'יר
ספר זה מזכיר לנו בערגה את העבר ונותן לנו הרגשה של אופטימיות בהווה, נותן לנו כנפיים להאמין בתקווה לעתיד.
אנריקה, עם הסיפורים והדיאלוגים שלו, יודע לתפוס את התחושה הזו בצורה מושלמת. בין אם אתה מטנג'יר או לא, בין אם אתה מכיר אותה מקרוב או מרחוק, ההיסטוריה שלה יכולה ללמד אותך שיש מקום בעולם לתקווה. אנשים מספרד, איטליה או גרמניה מעולם לא גרו שם. תמיד חיו טנג'רינוס שלא תהו מאיפה הם באו. נוצרה קהילה של אנשים שלווים.
בשורות הבאות אסביר מדוע בחרתי כְּכוֹתרת לנוֹבֵלָה את השם *אֵסְפֵּרָנְסה בטנג'יר.
אֵסְפֵּרׇנְסה צַ'אפּוֹרִי נפטרה בגיל ארבע עשרה בטנג'יר; אוּלָם היא עדיין נמצאת בינינו ומנהלת שיחות עם אֶנְרִיקֶה, *הסוֹבְּרִינוֹ נִיֵּיטוֹ שלה. אני כותב לא רק את זכרונותיהם של אנשי טנג'יר, אלא גם את דעותיהם, כמו שחוותה וממשיכה לחוות אותם אֵסְפֵּרׇנְסה במשך יותר ממאה שנות הֱיוֹתָהּ בינינו. הנוֹבֵלָה מורכבת מפרקים קצרים , שבהם אֵסְפֵּרׇנְסה מספרת לאֶנְרִיקֶה דברים, והוא, שגם מחבר שורות אלו, מספר וחולק את חויות נוף ילדותו וצעירותו בטנג'יר (עודני ממשיך להיות ילד למרות כמעט שבעים שנותי).
כדי להבחין מי מדבר מבין השניים, שמם יופיע בסוגריים […]. אספרנסה מדברת תמיד בגוף ראשון ומספרת את תחילתו של כל פרק, ואני (אנריקה) אחראי על הסופים, כך יוצא שלפעמים גירסאותינו קצת סותרות מה שגורם לחילוקי דעות זניחים.
משפחת צַ'אפּוֹרִי הייתה משפחה טנג'יראית (במלוא מובן המילה) ממוצא אנגלי, משפחה בעלת עושר רב שירדה מנכסיה, שלא להגיד, נותרה ללא כלום. האחוזה וִילָה אֵאוּחֶנְיָיה, עם החצר הגדולה של יותר משלושים אלף מטרים, הפכה לשלושה בניינים מפלצתיים, וזאת על אף התצפית המופלאה אל מפרץ גיברלטר שהשתמרה היטב.